ישיבת חברון
ישיבת חברון - כנסת ישראל היא מהישיבות הגדולות והמבוקשות בעולם התורה היום
היסטוריה
סלובודקה
ישיבת "כנסת ישראל" נוסדה בשנת תרל"ז 1877 על ידי הרב נתן צבי פינקל, המכונה "הסבא מסלובודקה", בפרבר סלובודקה שבעיר קובנה, ליטא. הרב פינקל היה מגדולי תנועת המוסר ותלמידו של הרב שמחה זיסל זיו המכונה "הסבא מקלם", והוא הקים את הישיבה כדי להכניס את רוחה של תנועת המוסר בקרב הצעירים לומדי התורה.
הסבא מסלובודקה מינה את הרב משה מרדכי אפשטיין - מחותנו - ואת הרב איסר זלמן מלצר - גיסו של הרב אפשטיין - לראשי הישיבה. בעוד הרב מלצר נשלח אחר כך על ידי הסבא לפתוח את ישיבת סלוצק, הרב אפשטיין כיהן בראשות הישיבה עד לפטירתו וצאצאיו הם אלה שמכהנים כיום בראשות הישיבה.
בשנת תרפ"ד הוצא צו על ידי הממשלה לחייב את הישיבה בגיוס לצבא, או לחילופין להנהיג לימודי חול בישיבה. הדבר סיכן את קיום הישיבה והוחלט על העלאת הישיבה לעיר חברון שבארץ ישראל, ואכן בחודש אלול כבר הגיעו עשרה מתלמידי הישיבה לחברון, ובעקבותיהם לאחר כשנה ראשי הישיבה. חברון נבחרה במקום ירושלים, משום שבירושלים גרו אנשי היישוב הישן שהיו שמרנים במיוחד.
חברון
הישיבה התאקלמה בחברון והלימוד התקיים בה בהתמדה. בשנת תרפ"ז נפטר הסבא מסלובודקה ובמקומו נתמנה למנהל הרוחני הרב לייב חסמן.
בחודש אב תרפ"ט 1929, כאשר מאורעות הדמים של שנה זו היכו בכל היישוב היהודי בחברון (טבח חברון), נרצחו 24 מתלמידי הישיבה, אך רבים אחרים ניצלו. היה זה סופו של היישוב היהודי בחברון, שכל יושביו פונו מהעיר, ואף הישיבה לא ראתה יותר אפשרות קיום בחברון ועלתה לירושלים.
גאולה
עוד באותה שנה בחודש אלול השתכנה הישיבה בשכונת גאולה שבירושלים והלימודים חזרו לסדרם. בשנת תרצ"ד 1934 נפטר הרב אפשטיין ראש הישיבה ובמקומו נתמנו חתניו הרב יחזקאל סרנא, הרב אהרן כהן והרב משה חברוני. בשנת תרצ"ו נפטר גם הרב חסמן ובמקומו נתמנה הרב מאיר חדש למנהל הרוחני.
אחר שנים רבות בשכונת גאולה נוצר צורך במבנה חדש לישיבה, כתוצאה מהגידול במספר התלמידים. עקב זאת נקנה שטח בשכונת גבעת מרדכי והוחל בבניה.
גבעת מרדכי
הישיבה בגבעת מרדכיבשנת תשל"ה כבר הושלמו ההכנות לכניסה למבנה החדש בגבעת מרדכי, אך עקב האבל על מותו של אחרון הדור הקודם של ראשי הישיבה הרב משה חברוני התעכבה ההשתכנות בגבעת מרדכי עד לשנת תשל"ו. המבנה בגבעת מרדכי הורחב משמעותית לעומת המבנה הישן. הוא נבנה ברוב פאר והדר ולאחר שנים של צפיפות הגיעו בני הישיבה אל המנוחה ואל הנחלה. לפני כ-10 שנים בגלל מספר התלמידים שעלה מידי שנה, שוב הורגש צורך בבית מדרש חדש. בית מדרש חדש נבנה בסמוך לבית המדרש הישן. בית המדרש החדש והמפואר (המשמש את בני הישיבה עד היום) יכול להכיל עד 1400 בחורים.
לאחר מותו של הרב חברוני ראשי הישיבה היו, הרב שמחה זיסל ברוידא חתנו של הרב משה פינקל, (שהיה בנו של הסבא מסלובודקה וחתנו של הרב אפשטיין) , הרב אברהם פרבשטיין חתנו של הרב יחזקאל סרנא, הרב הלל זקס והרב אהרן יפהן חתניו של הרב חברוני והרב יעקב חיים סרנא בנו של הרב יחזקאל סרנא.
לדרכה של הישיבה
ישיבת חברון-כנסת ישראל היא ישיבה חרדית ליטאית מהסגנון המקובל. ישיבות אלו שמות את הדגש העיקרי שלהם בלימוד התורה בהתמדה תוך עיון והעמקה. אמנם יש לה כמה דגשים מיוחדים לה.
גדלות האדם
"גדלות האדם" שתי מילים אלו מבטאות בתמציתיות את משנתו של הסבא מסלובודקה (ושלא כשיטת הרב יוסף יוז'ל הורביץ - הסבא מנובהרדוק, רבה של ישיבת נובהרדוק, שהיא היפוכה הגמור של שיטה זו). הסבא שם דגש עיקרי על עבודת ה' מתוך הכרת רוממות האדם שהוא צלם אלוהים והקפדה על ההנהגות המתחייבות מכך.
כתוצאה מכך נוצרה רפורמה מסוימת בישיבה, המתבטאת בעיקר בצורתם החיצונית של בני הישיבה, כמו גילוח הזקן ותלבושת מודרנית של הבחורים. צורה חיצונית זו נועדה לחזק את הרגשת החשיבות של הבחורים.
עצמאות
כשהגיע הסבא לארץ ישראל החליט לבטל את המשמעת הנהוגה בישיבה כתוצאה מכך וגם משיטתו בענין זה עוד קודם העלייה לארץ, נוצרה בישיבה תבנית מיוחדת המאפשרת את גדילתו של הבחור בצורה אנדיבידואלית ולא כחיקוי לראשי הישיבה
הבדלים בשיטת הלימוד
בישיבת חברון שיטת הלימוד היא שיטת הלימוד הליטאית הקלאסית מיסודו של הרב חיים סולובייצ'יק. עם זאת ישנם מספר מאפיינים לישיבה:
עצמאות- עיקר הלימוד בישיבה מתבסס על הלימוד האישי של הבחורים ושיעורי ראשי הישיבה משמשים רק לתוספת והרחבה. כתוצאה מכך בשנה השלישית כבר לא שומעים הבחורים שיעורים יומיים ומסתדרים בכוחות עצמם. לימוד הראשונים- בישיבה נהוג להתמקד בעיקר בלימוד המפרשים הראשונים ולא בלימוד האחרונים. חיזוק נוסף לכיוון זה נותן הרב דוד כהן ראש הישיבה הבולט כיום, שבשיעוריו הוא מתבסס בעיקר על דיוק בדברי הראשונים. כיוון זה זכה לביקורת מהרב שלמה כץ ראש הישיבה השני שטוען כי מדובר בדיוק-יתר בדבריהם.
בוגרי הישיבה
בוגרי הישיבה השתלבו בתחומי עשייה מגוונים. אחדים תפשו מקום מרכזי בעולם הישיבות, ויש שתפשו תפקיד מרכזי בתחומי עשייה אחרים במדינה: באקדמיה, בפוליטיקה ובמשפט.
בין בוגרי הישיבה הידועים:
הרב אלעזר מנחם מן שך (1911-1914 בקובנה) - ראש ישיבת פוניבז' ומנהיג הפלג הליטאי.
הרב איסר זלמן מלצר ראש ישיבת עץ חיים
הרב יחזקל אברמסקי רבה של לונדון וראש ישיבת סלבודקה
הרב יעקב קמינצקי מגדולי התורה בארה"ב
הרב יעקב יצחק רודרמן ראש ישיבת נר ישראל בבולטימור
הרב דוד ליבוביץ ראש ישיבת חפץ חיים בארה"ב
הרב יצחק הוטנר בעל ה"פחד יצחק"
הרב שלמה וולבה זקן המשגיחים
הרב משה שטרנבוך - ראב"ד העדה החרדית.
הרב שלמה גורן (1930-1940) - מייסד הרבנות הצבאית והרב הראשי לישראל לשעבר.
הרב משה שפירא
הרב אהרן קוטלר מקים ישיבת לייקווד ומשקם עולם התורה בארה"ב לאחר המלחמה.
הרב שניאור קוטלר - ראש ישיבת לייקווד.
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא - הרב הראשי לישראל לשעבר וראש ישיבת מרכז הרב.
הרב מיכל יהודה ליפקוביץ ממנהיגי הציבור החרדי.
הרב ברוך דב פוברסקי ראש ישיבת פוניבז'.
הרב ברוך מרדכי אזרחי ראש ישיבת עטרת ישראל
הרב אביעזר פילץ ראש ישיבת תפרח (תושיה).
הרב שלום שבדרון - דרשן ירושלמי וגיסו של הגרש"ז אויערבך, שימש כשליח ציבור בישיבה בימים הנוראים במשך עשרות שנים.
הרב שמואל יעקב בורנשטיין - ראש ישיבת קריית מלך.
הרב יצחק אזרחי - מראשי ישיבת מיר ירושלים.
הרב דוד כהן - ראש הישיבה כיום ומהבולטים שבראשי הישיבות בארץ.
הרב הלל מדליה- הרב הראשי לשעבר של אנטוורפן.
הרב זלמן נחמיה גולדברג - חבר בית הדין הרבני הגדול בירושלים.
הרב אליהו בקשי דורון - הראשון לציון, רבה הראשי של מדינת ישראל לשעבר .
הרב דב כץ - מחבר סדרת הספרים על 'תנועת המוסר', 5 כרכים.
הרב יצחק חיים פרץ - ח"כ ושר לשעבר, כיום רבה הראשי של רעננה.
הרב פרופ' מרדכי ברויאר - חתן פרס ישראל ואבי "שיטת הבחינות".
הרב אפרים זלמנוביץ' - רבה הראשי של מזכרת בתיה ונשיא מכון העם והמדינה.
הרב אברהם צבי הכהן - רב פוסק ואב"ד ממונות של רבנות ירושלים, מורה הוראה בבני ברק ומחבר ספרי הלכה חשובים.
הרב עוה"ד בנימין זלמנוביץ
חיים הרצוג - נשיאה השישי של מדינת ישראל.
הרב ישעיהו חיים הדרי - שעמד בראש ישיבת הכותל.
הרב פרופ' דניאל שפרבר - מרצה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, וחתן פרס ישראל.
פרופ' ישראל מ' תא-שמע - מרצה לתלמוד באוניברסיטה העברית, וחתן פרס ישראל.
פרופ' מנחם אלון - המשנה לנשיא בית המשפט העליון (בדימוס), חוקר משפט עברי וחתן פרס ישראל.
ד"ר משה מנדלבאום - נגיד בנק ישראל לשעבר.
ד"ר אריה מורגנשטרן - היסטוריון.
הרב אברהם רביץ - ח"כ ממפלגת יהדות התורה.
אריה דרעי - ח"כ ושר לשעבר .
הסופר והעיתונאי דב אלבוים.
ד"ר אפרים שך - בנו של הרב אלעזר מנחם מן שך.
קובי אריאלי - סאטיריקן ובדרן חרדי.
הרב ישראל גליס - שדרן ברשת מורשת וברדיו קול חי, ומשתתף קבוע בתוכנית מלווה מלכה של רשת ב'.
העיתונאי אריה זיסמן - הכתב המדיני של היומון יתד נאמן.
הרב מרדכי נויגרשל - יו"ר "יהדות מזווית שונה".
הרב מנחם צבי ברלין - ראש ישיבת רבינו חיים עוזר בבני ברק.
הרב ברוך שמעון סלומון ראש ישיבת נחלת דוד ורב העיר פתח תקוה.
ישיבת חברון - כנסת ישראל היא מהישיבות הגדולות והמבוקשות בעולם התורה היום
היסטוריה
סלובודקה
ישיבת "כנסת ישראל" נוסדה בשנת תרל"ז 1877 על ידי הרב נתן צבי פינקל, המכונה "הסבא מסלובודקה", בפרבר סלובודקה שבעיר קובנה, ליטא. הרב פינקל היה מגדולי תנועת המוסר ותלמידו של הרב שמחה זיסל זיו המכונה "הסבא מקלם", והוא הקים את הישיבה כדי להכניס את רוחה של תנועת המוסר בקרב הצעירים לומדי התורה.
הסבא מסלובודקה מינה את הרב משה מרדכי אפשטיין - מחותנו - ואת הרב איסר זלמן מלצר - גיסו של הרב אפשטיין - לראשי הישיבה. בעוד הרב מלצר נשלח אחר כך על ידי הסבא לפתוח את ישיבת סלוצק, הרב אפשטיין כיהן בראשות הישיבה עד לפטירתו וצאצאיו הם אלה שמכהנים כיום בראשות הישיבה.
בשנת תרפ"ד הוצא צו על ידי הממשלה לחייב את הישיבה בגיוס לצבא, או לחילופין להנהיג לימודי חול בישיבה. הדבר סיכן את קיום הישיבה והוחלט על העלאת הישיבה לעיר חברון שבארץ ישראל, ואכן בחודש אלול כבר הגיעו עשרה מתלמידי הישיבה לחברון, ובעקבותיהם לאחר כשנה ראשי הישיבה. חברון נבחרה במקום ירושלים, משום שבירושלים גרו אנשי היישוב הישן שהיו שמרנים במיוחד.
חברון
הישיבה התאקלמה בחברון והלימוד התקיים בה בהתמדה. בשנת תרפ"ז נפטר הסבא מסלובודקה ובמקומו נתמנה למנהל הרוחני הרב לייב חסמן.
בחודש אב תרפ"ט 1929, כאשר מאורעות הדמים של שנה זו היכו בכל היישוב היהודי בחברון (טבח חברון), נרצחו 24 מתלמידי הישיבה, אך רבים אחרים ניצלו. היה זה סופו של היישוב היהודי בחברון, שכל יושביו פונו מהעיר, ואף הישיבה לא ראתה יותר אפשרות קיום בחברון ועלתה לירושלים.
גאולה
עוד באותה שנה בחודש אלול השתכנה הישיבה בשכונת גאולה שבירושלים והלימודים חזרו לסדרם. בשנת תרצ"ד 1934 נפטר הרב אפשטיין ראש הישיבה ובמקומו נתמנו חתניו הרב יחזקאל סרנא, הרב אהרן כהן והרב משה חברוני. בשנת תרצ"ו נפטר גם הרב חסמן ובמקומו נתמנה הרב מאיר חדש למנהל הרוחני.
אחר שנים רבות בשכונת גאולה נוצר צורך במבנה חדש לישיבה, כתוצאה מהגידול במספר התלמידים. עקב זאת נקנה שטח בשכונת גבעת מרדכי והוחל בבניה.
גבעת מרדכי
הישיבה בגבעת מרדכיבשנת תשל"ה כבר הושלמו ההכנות לכניסה למבנה החדש בגבעת מרדכי, אך עקב האבל על מותו של אחרון הדור הקודם של ראשי הישיבה הרב משה חברוני התעכבה ההשתכנות בגבעת מרדכי עד לשנת תשל"ו. המבנה בגבעת מרדכי הורחב משמעותית לעומת המבנה הישן. הוא נבנה ברוב פאר והדר ולאחר שנים של צפיפות הגיעו בני הישיבה אל המנוחה ואל הנחלה. לפני כ-10 שנים בגלל מספר התלמידים שעלה מידי שנה, שוב הורגש צורך בבית מדרש חדש. בית מדרש חדש נבנה בסמוך לבית המדרש הישן. בית המדרש החדש והמפואר (המשמש את בני הישיבה עד היום) יכול להכיל עד 1400 בחורים.
לאחר מותו של הרב חברוני ראשי הישיבה היו, הרב שמחה זיסל ברוידא חתנו של הרב משה פינקל, (שהיה בנו של הסבא מסלובודקה וחתנו של הרב אפשטיין) , הרב אברהם פרבשטיין חתנו של הרב יחזקאל סרנא, הרב הלל זקס והרב אהרן יפהן חתניו של הרב חברוני והרב יעקב חיים סרנא בנו של הרב יחזקאל סרנא.
לדרכה של הישיבה
ישיבת חברון-כנסת ישראל היא ישיבה חרדית ליטאית מהסגנון המקובל. ישיבות אלו שמות את הדגש העיקרי שלהם בלימוד התורה בהתמדה תוך עיון והעמקה. אמנם יש לה כמה דגשים מיוחדים לה.
גדלות האדם
"גדלות האדם" שתי מילים אלו מבטאות בתמציתיות את משנתו של הסבא מסלובודקה (ושלא כשיטת הרב יוסף יוז'ל הורביץ - הסבא מנובהרדוק, רבה של ישיבת נובהרדוק, שהיא היפוכה הגמור של שיטה זו). הסבא שם דגש עיקרי על עבודת ה' מתוך הכרת רוממות האדם שהוא צלם אלוהים והקפדה על ההנהגות המתחייבות מכך.
כתוצאה מכך נוצרה רפורמה מסוימת בישיבה, המתבטאת בעיקר בצורתם החיצונית של בני הישיבה, כמו גילוח הזקן ותלבושת מודרנית של הבחורים. צורה חיצונית זו נועדה לחזק את הרגשת החשיבות של הבחורים.
עצמאות
כשהגיע הסבא לארץ ישראל החליט לבטל את המשמעת הנהוגה בישיבה כתוצאה מכך וגם משיטתו בענין זה עוד קודם העלייה לארץ, נוצרה בישיבה תבנית מיוחדת המאפשרת את גדילתו של הבחור בצורה אנדיבידואלית ולא כחיקוי לראשי הישיבה
הבדלים בשיטת הלימוד
בישיבת חברון שיטת הלימוד היא שיטת הלימוד הליטאית הקלאסית מיסודו של הרב חיים סולובייצ'יק. עם זאת ישנם מספר מאפיינים לישיבה:
עצמאות- עיקר הלימוד בישיבה מתבסס על הלימוד האישי של הבחורים ושיעורי ראשי הישיבה משמשים רק לתוספת והרחבה. כתוצאה מכך בשנה השלישית כבר לא שומעים הבחורים שיעורים יומיים ומסתדרים בכוחות עצמם. לימוד הראשונים- בישיבה נהוג להתמקד בעיקר בלימוד המפרשים הראשונים ולא בלימוד האחרונים. חיזוק נוסף לכיוון זה נותן הרב דוד כהן ראש הישיבה הבולט כיום, שבשיעוריו הוא מתבסס בעיקר על דיוק בדברי הראשונים. כיוון זה זכה לביקורת מהרב שלמה כץ ראש הישיבה השני שטוען כי מדובר בדיוק-יתר בדבריהם.
בוגרי הישיבה
בוגרי הישיבה השתלבו בתחומי עשייה מגוונים. אחדים תפשו מקום מרכזי בעולם הישיבות, ויש שתפשו תפקיד מרכזי בתחומי עשייה אחרים במדינה: באקדמיה, בפוליטיקה ובמשפט.
בין בוגרי הישיבה הידועים:
הרב אלעזר מנחם מן שך (1911-1914 בקובנה) - ראש ישיבת פוניבז' ומנהיג הפלג הליטאי.
הרב איסר זלמן מלצר ראש ישיבת עץ חיים
הרב יחזקל אברמסקי רבה של לונדון וראש ישיבת סלבודקה
הרב יעקב קמינצקי מגדולי התורה בארה"ב
הרב יעקב יצחק רודרמן ראש ישיבת נר ישראל בבולטימור
הרב דוד ליבוביץ ראש ישיבת חפץ חיים בארה"ב
הרב יצחק הוטנר בעל ה"פחד יצחק"
הרב שלמה וולבה זקן המשגיחים
הרב משה שטרנבוך - ראב"ד העדה החרדית.
הרב שלמה גורן (1930-1940) - מייסד הרבנות הצבאית והרב הראשי לישראל לשעבר.
הרב משה שפירא
הרב אהרן קוטלר מקים ישיבת לייקווד ומשקם עולם התורה בארה"ב לאחר המלחמה.
הרב שניאור קוטלר - ראש ישיבת לייקווד.
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא - הרב הראשי לישראל לשעבר וראש ישיבת מרכז הרב.
הרב מיכל יהודה ליפקוביץ ממנהיגי הציבור החרדי.
הרב ברוך דב פוברסקי ראש ישיבת פוניבז'.
הרב ברוך מרדכי אזרחי ראש ישיבת עטרת ישראל
הרב אביעזר פילץ ראש ישיבת תפרח (תושיה).
הרב שלום שבדרון - דרשן ירושלמי וגיסו של הגרש"ז אויערבך, שימש כשליח ציבור בישיבה בימים הנוראים במשך עשרות שנים.
הרב שמואל יעקב בורנשטיין - ראש ישיבת קריית מלך.
הרב יצחק אזרחי - מראשי ישיבת מיר ירושלים.
הרב דוד כהן - ראש הישיבה כיום ומהבולטים שבראשי הישיבות בארץ.
הרב הלל מדליה- הרב הראשי לשעבר של אנטוורפן.
הרב זלמן נחמיה גולדברג - חבר בית הדין הרבני הגדול בירושלים.
הרב אליהו בקשי דורון - הראשון לציון, רבה הראשי של מדינת ישראל לשעבר .
הרב דב כץ - מחבר סדרת הספרים על 'תנועת המוסר', 5 כרכים.
הרב יצחק חיים פרץ - ח"כ ושר לשעבר, כיום רבה הראשי של רעננה.
הרב פרופ' מרדכי ברויאר - חתן פרס ישראל ואבי "שיטת הבחינות".
הרב אפרים זלמנוביץ' - רבה הראשי של מזכרת בתיה ונשיא מכון העם והמדינה.
הרב אברהם צבי הכהן - רב פוסק ואב"ד ממונות של רבנות ירושלים, מורה הוראה בבני ברק ומחבר ספרי הלכה חשובים.
הרב עוה"ד בנימין זלמנוביץ
חיים הרצוג - נשיאה השישי של מדינת ישראל.
הרב ישעיהו חיים הדרי - שעמד בראש ישיבת הכותל.
הרב פרופ' דניאל שפרבר - מרצה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, וחתן פרס ישראל.
פרופ' ישראל מ' תא-שמע - מרצה לתלמוד באוניברסיטה העברית, וחתן פרס ישראל.
פרופ' מנחם אלון - המשנה לנשיא בית המשפט העליון (בדימוס), חוקר משפט עברי וחתן פרס ישראל.
ד"ר משה מנדלבאום - נגיד בנק ישראל לשעבר.
ד"ר אריה מורגנשטרן - היסטוריון.
הרב אברהם רביץ - ח"כ ממפלגת יהדות התורה.
אריה דרעי - ח"כ ושר לשעבר .
הסופר והעיתונאי דב אלבוים.
ד"ר אפרים שך - בנו של הרב אלעזר מנחם מן שך.
קובי אריאלי - סאטיריקן ובדרן חרדי.
הרב ישראל גליס - שדרן ברשת מורשת וברדיו קול חי, ומשתתף קבוע בתוכנית מלווה מלכה של רשת ב'.
העיתונאי אריה זיסמן - הכתב המדיני של היומון יתד נאמן.
הרב מרדכי נויגרשל - יו"ר "יהדות מזווית שונה".
הרב מנחם צבי ברלין - ראש ישיבת רבינו חיים עוזר בבני ברק.
הרב ברוך שמעון סלומון ראש ישיבת נחלת דוד ורב העיר פתח תקוה.
